גזר דין בתיק ת"פ 6207-08-11

      האישום

1.      הנאשם הודה במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן, המייחס לו עבירות סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה ונהיגה ללא רישיון וללא ביטוח. במסגרת ההסדר, הגבילה עצמה המדינה לבקש עונש מאסר בפועל בן שלוש שנים בלבד, יחד עם רכיבי הענישה הנוספים.

2.      על פי עובדות כתב האישום המתוקן, נהג הנאשם ברכב, בשעות הקטנות של הלילה ביציאה מאשדוד. זאת, כאשר אין לו רישיון נהיגה ומעולם לא היה לו. צויין בכתב האישום כי הנאשם שתה בירה קודם לכן, אך עולה כי הוא לא היה שיכור או "תחת השפעה".  הוא עצר את רכבו על גשר, שוטרים ראו זאת והחלו לנסוע לעברו. אז, החל בנסיעה לאחור ותוך כדי כך גרם לכלי רכב אחרים על הכביש לסטות לצדי הדרך. בסיום הנסיעה לאחור ביצע פניית פרסה, ונסע במהירות. בהגיעו למעגל תנועה הסמוך לתחנת הרכבת, נסע בניגוד לכיוון התנועה. שוטר ניסה להעמיד את הניידת באופן חוסם, אך הנאשם הצליח לעקוף את הניידת ולהמשיך בנסיעה מהירה, אשר גרמה ל כלי רכב לסטות מנתיבם למנוע התנגשות.

3.      אז נכנס הנאשם שוב למעגל תנועה, ואילץ נהג אחר שהיה בנסיעה כדין לבלום בפתאומיות. הנאשם המשיך בהימלטותו, זאת, תוך, שהוא נוסע ב"זיגזג" ואינו שועה להפצרות הושטרים לעצור. אף בשלב בריחה זה נאלצו כלי רכב, לבלום בפתאומיות על מנת למנוע פגיעת הנאשם בהם. רק לאחר השלב הזה, האט הנאשם את מהירותו לאפשר לשוטרים לעוצרו.

4.      על פי מזכר, שהוגש בהסכמה, אמר הנאשם לקצינה שראיינה אותו בעת מעצרו, "קרן תביני אני סובל ממחלה, זה יותר חזק ממני" וכאשר נשאל למה הוא מתכוון השיב "אני רואה הגה אני חייב לנהוג".

נתונים נוספים לעניין העונש

5.      הנאשם יליד 1985. לנאשם מספר הרשעות פליליות קודמות, משנים 2002 ו- 2005 בעבירות הזיק לרכוש, החזקת סכין, שבל"ר, נהיגה ללא רישיון, גניבת רכב, גניבה מרכב, פריצה לרכב, וזיוף סימני זיהוי של רכב.

6.      לנאשם עבר תעבורתי שהוא מכביד משמעותית מעברו הפלילי. ב- 11 השנים האחרונות הורשע הנאשם בלא פחות מ- 8 עבירות נהיגה ללא רישיון וכן מספר עבירות נוספות. הנאשם נדון למאסרים על תנאי, ואף הגיע עד ריצוי עונש מאסר בעבודות שירות בגין עבירה זו.

7.      יחד עם זאת, ככל שעולה מהרישומים, הנאשם טרם ריצה עונש מאסר מאחורי סורג ובריח, ונראה כי מעצרו הנוכחי, יהיה מאסרו הממושך הראשון.

8.       מטעם הנאשם הוגשו כראיות לעונש מכתב מטעם מתנ"ס יא באשדוד, שם ביצע הנאשם עבודות שירות. נמסר כי ביצע את משימותיו באחריות רבה, על הצד הטוב ביותר ואף פעל במסירות ואדיבות מעל ומעבר לנדרש. מכתב נוסף הוגש מטעם מקום עבודתו של הנאשם, אשר עבד בתחנת מוניות 7 שנים, כמנהל תפעולי. צויין כי הנאשם היה בעבודתו מעמיק, חרוץ ואחראי וכי נהג במקצועיות מעל המצופה. מקום העבודה הדגיש כי הנאשם היה אחראי גם על מכירות בהיקף כספי גבוה, ונהג בעניין זה באמינות ויושר. כן הוצגו תלושי משכורת להוכיח את עבודתו במקום.

9.      בהקשר לנסיבותיו האישיות הוגשו תעודות רפואיות של אמו של הנאשם ואחיו. תוכן תעודות אלה לא יפורט כאן, אך מדובר במחלות משמעותיות מאוד המטילות, מעצם טיבם וטבעם, עול קשה, כלכלית ומעשית, על יתר בני המשפחה.

10.  הוגש גם תסקיר בעניינו של הנאשם. תסקיר שירות המבחן כלל נתונים הפועלים לטובת הנאשם ושלא לטובתו. מחד גיסא, פורטו נסיבות אישיות ומשפחתיות. אלה כוללים מצוקה משפחתית וכלכלית משמעותית ביותר. מתברר, כי הנאשם היה למקור הכלכלה והמשען לאמו ולבני משפחתו, בעיקר לאחר פרידה שחלה בין הוריו בהיותו כבן 19. כן הוסבר הרקע למעשה הנוכחי, על רקע משבר רגשי מסויים בחייו. שירות המבחן מפרט הערכה ללקיחת האחריות של הנאשם על המסגרת המשפחתית שלו, והתפקוד החיובי בהקשר זה. יחד עם זאת, שירות המבחן מציין תכונות אופי ודפוסי התנהגות שאינם מחמיאים. מתוכם, יצויינו כאן רק הנטייה להתנהגות אימפולסיבית, קושי בהצבת גבולות וקושי להיענות לסמכות החוק. שירות המבחן המליץ על עונש מאסר קצר, יחד עם מאסר על תנאי מרתיע.

טענות הצדדים

11.  במסגרת הטיעון לעונש הדגיש התובע את נסיבות המקרה, ואת ריבוי האלמנטים של המסוכנות באירוע. לשיטתו מדובר במעשים במחצית היותר חמורה של המעשים בגינם מורשעים נאשמים בעבירת סיכון חיי אדם. התובע הדגיש את העבר תעבורתי המלמד כי למרות שאין לנאשם רישיון נהיגה, ומעולם לא היה לו, שב וחזר, פעם אחר פעם, על נהיגה ללא רישיון, כולל פעם אחת בה המעשה נעשה יום לאחר שנשפט. בהקשר זה הזכיר התובע גם את אותה אמירה חמורה שאמר הנאשם לקצינה אשר עצרה אותו, אודות קיום מחלה מעין "דחף לאו בר כיבוש" לאחוז בהגה. 

12.  התובע הגיש פסיקה ממנה ביקש ללמוד כי בית המשפט העליון סבור שיש להעניש עבירה זו בחומרה, במספר שנות מאסר, וזאת אף ללא כל עבר פלילי. התובע ביקש להטיל את עונש המאסר המקסימאלי על פי ההסדר, שלוש שנים, וכן מאסר על תנאי, פסילה, פסילה על תנאי וקנס גבוה.

13.  לעומתו הדגיש הסנגור, כי כתב האישום המתוקן אינו חמור ככתב האישום המקורי. הוא הצביע על כך שהעבר הפלילי הוא ישן, בעיקר מתקופת הקטינות וכי הנאשם לאחר התבגרו חדל מעבירות פליליות. הסנגור אישר כי לנאשם "בעייה" עם נהיגה ברכב, כאמור במזכר הקצינה. הנאשם אכן נוטל את ההגה פעם אחר פעם, למרות האיסור. אולם, לשיטת הסנגור, מדובר באדם טוב ונורמטיבי, מעבר לעניין זה, ובעיה זו עצמה היא בת טיפול.

14.  בהקשר זה הצביע הסנגור על נסיבותיו הקשות של הנאשם, אשר נטל על עצמו את האחריות למשפחתו, בגיל צעיר מאוד, ועבד ברצף ובשקידה לפרנסתם. הסנגור סבור כי המעצר הנוכחי הרתיע את הנאשם, לא רק בשל עונשו שלו, אלא בשל ההשלכות הכלכליות מרחיקות הלכת כלפי בני משפחתו התלויים בו. הסנגור סבור כי שיקול זה ירתיע את הנאשם ביצוע עבירה דומה, וכי הלקח נלמד.

15.  הסנגור הגיש פסיקה לבית המשפט. בפסיקה זו הראה כי למרות החומרה שמייחסת הפסיקה לעבירה הנדונה, לא נמנעו בתי המשפטי מלהקל על נאשמים במקרים מתאימים. הסנגור הצביע על פסקי דין בהם הושתו על נאשמים פחות משנת מאסר, ואפילו עבירות של 6 עד 9 חודשי מאסר.

16.  בדבריו, הביעה הנאשם חרטה. לדבריו, בעת שהייתו בבית הסוהר היה לו זמן לחשוב על מעשיו ולהפיק לקחים. כן ביקש לקחת בחשבון את מצבם הכלכלי של אמו ואחיו. במכתב משלים לבית המשפט,  פרט את נסיבות חייו. הוא ציין כי עבירותיו פליליות היו נעשו בטפשות של נער צעיר. יחד עם זאת, ציין את האחריות שלקח על בני משפחתו, החולים בחלקם, עת פנה לפרנסתם, בתחנת המוניות. הוא ציין את תחביביו ושאיפותיו. הוא הביע חשש עמוד לגורל בני משפחתו, ובעיקר אמו, אם לא ישתחרר במהרה מהכלא, והבטיח שלא לנהוג ללא רישיון פעם נוספת בחייו.